הרב אבינר: אין מקום בימינו לחגוג את ט"ו באב

הראיון עם הרב אבינר פורסם לראשונה בעיתון "מקור ראשון"

הרב שלמה אבינר, יוצא כנגד הנוהג שהשתרש בישראל, גם בציבור הדתי לאומי, לחגוג את ט"ו באב בסגנון הולנטיין (יום האהבה) הנוצרי וקובע כי מדובר בהכנסה של רוח ניאו פגאנית אל תוך המדינה. "כל מי שבקי בהיסטוריה הקדומה האלילית של העולם יכול למצוא בה יום כזה שבו הותרו הרסנים התרבותיים והתקיימה הוללות חברתית. כמובן זה מאד מאפיין את הגישה האלילית לחיים ששמה במרכז את ההנאה של האדם בלבד ולא התייחסה בכלל למקומו של הזולת. כנגד התרבות והגישה הזו יצא אברהם אבינו עליו השלום שחידש שכמו שיש מקום להנאה שלי יש מקום גם להנות את הזולת ולשמוח בהנאתו. זו כמובן גישה שרואה את האחר ומתחשבת בו ואת זה כמובן לא מממשים בימים כמו ולנטין. כמובן כשאני מדבר על אלילות אני לא מדבר היום על פסלים אלא על השקפת עולם תרבותית ורוח אגואיסטית ששמה במרכז רק את הנאותיו של האדם ללא נתינת מקום לזולת".

אבל הרי המשנה עצמה מציינת את ט"ו באב כיום כזה שבו היו בנות ישראל רוקדות בכרמים ובחורים היו מגיעים לבחור להם כלה? כלומר כן מדובר כאן על משהו קצת שונה שמזכיר מעין יום אהבה?
לפני שקופצים למסקנות צריך לראות את היום השני שבו היה נערך הטקס הזה קרי יום הכיפורים. ברור שביום הטהרה והכפרה הכללית של עם ישראל בנות ישראל לא היו רוקדות אם היה בזה משהו בעייתי. אלא הכוונה היא שרק רווקים שלא התחתנו היו הולכים למקום הזה וגם כל זאת רק לשם מטרה של מציאת אישה בלבד ולא לשום עניין אחר. הראיה המרכזית לכך היא העובדה שרק הזקנים ידעו היכן נערכים המחולות הללו. הזקנים הם שהיו מדריכים את הרווק להגיע לשם והרווק היה מגיע כמובן אחרי שהזקנים וגדולי הדור ידעו באופן מפורש שכוונתו היא חתונה.

איך הרב קובע שרק הזקנים ידעו היכן נעשים המחולות?
רואים את זה אחרי האירוע הקשה של פילגש בגבעה. בני שבט בנימין שלא מצאו לעצמם אישה בבנות הגלעד קיבלו הדרכה מפורטת איך להגיע אל המקום. ושם ניתנת הדרכה מפורטת וממוקדת מאד. כלומר רואים שזה לא היה מקום מוכר אלא היה צריך הדרכה כדי להגיע אליו.

הרב אבינר מציין בהקשר לכך כי התחליף המודרני של ט"ו באב הוא בשבתות פנויים פנויות או בערבי פנויים פנויות שנערכים תחת השגחה כשהמטרה של כל המשתתפים היא מציאת זיווג. "כיום אין טעם לחגוג את ט"ו כי התחליף שלו צריך להיעשות כל השנה. פעם היו מעט רווקים ורווקות ולכן הוקדשו לכך ט"ו באב וצהרי יום הכיפורים. היום יש לצערנו המון רווקים ורווקות ולכן צריך הרבה ערבים כאלו. כמובן גם הנשים וגם הגברים המגיעים באים לערבים הללו לא כדי ליהנות אלא כדי למצוא את בן זוגן. לכן נעשית סלקציה לגבי הגברים כיוון שגברים רבים לא באמת מחפשים זיווג. לגבי נשים אין צורך בסלקציה כזו כי חזקה על כך שכל אישה רוצה להתחתן. אני קובע את האמירה הקשה הזו על מחקרים שמראים שבחברות בין המינים 60 אחוז מהבנים רואים את החברות כמקום הנאה, 30 אחוז רואים בכך ידידות אמת ורק 10 אחוז רואים בכך קשר לנישואין. לעומת זאת המציאות אצל הבנות היא הפוכה לחלוטין. 60 אחוז מהבנות רואות בקשר יד לנישואין, 30 אחוז ידידות אמת ורק 10 אחוז מהבנות רואות בקשר משהו שמטרתו הנאה בלבד. לכן בערבי הפנויים פנויות יש לבדוק את הגבר ולא את האישה שחזקה עליה שהיא באמת באה כדי להתחתן".

הרב אבינר גם מציין כי התרבות העומדת מאחורי מושג יום האהבה היא המביאה למציאות שבה נרשמת עלייה תלולה בכמות הרווקים והרווקות בעולם. "הגישה הזו המעמידה את ההנאה שלי במרכז מבלי לראות את האחר היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שיש המון רווקים ורווקות בעם ישראל ובעולם כולו. בארץ זו בעיה אדירה וכך אגב בכל העולם המערבי לדוגמא באירופה יש כבר מושג כזה של רווקות מבחירה וכך נוצרת מציאות של עמים שהולכים ונעלמים כי אין ריבוי טבעי. בנוסף לכך ההתמקדות בהנאות החושים שלי גורמת לכך שיש אחוז גירושין ענק בעולם. לדוגמא בניו יורק אחוז הגרושין עומד על 75 אחוז בחמש שנות הנישואין הראשונות. בחוף המערבי האחוז עומד על 110 אחוז כלומר אנשים מתגרשים בחמש השנים הראשונות יותר מפעם אחת. המציאות הזו היא הרס החברה. אגב כבר ויקטור הוגו בספרו עלובי החיים מתאר מציאות כזו של קשרים בין נשים לגברים שיוצרים אומללות רבה אצל הנשים עקב הריונות מחוץ לנישואין. אלא שאנחנו לא צריכים להישען על ויקטור הוגו כדי להבין זאת".

אז לפי הרב היום אין מקום בכלל לציון ט"ו באב מעבר להלכה של אי אמירת תחנון ביום הזה?
נכון, בימינו צריך הרבה ערבי פנויים פנויות ולא רק את ט"ו באב. היום הזה היה מוצא אחרון בימי אבותינו למי שלא מצא לעצמו כלה. היום לצערי צריך הרבה מאד ימים כאלו ולכן אין מקום בכלל לציין דווקא את ט"ו באב עצמו.

בסיום דבריו מציין הרב אבינר אספקט נוסף של ט"ו באב שקובע כי מדובר על היום שבו הותרו השבטים זה בזה. בהכקשר לכך אומר הרב אבינר כי גם נקודה זו צריכה חיזוק גדול בישראל. "ביטוי נוסף של ההתכנסות הניאו פאגאנית היא ההסתגרות השבטית וההתחתנות רק אשכנזי עם אשכנזייה וכו'. חוסר ההיפתחות הזו לשאר עם ישראל ולעדות השונות הוא עוד ביטוי לכך שמה שאכפת לי זה רק אני והדומים לי ולא ההנאה והמקום של הזולת. ברוך ה' במדינה שלנו יש תרופה חזקה כנגד הפירוד הזה והתרופה הזו היא השרות בצה"ל. האחווה של הלוחמים וקירוב הלבבות הזה שוברת את המחיצות וגורמת לחלקים השונים בחברה הישראלית להתאחד ולהתחבר ומבחינה זו גם השירות בצה"ל הוא המשך העניין של ט"ו באב", מסכם הרב אבינר.